לאחרונה יזמה רשות המיסים הצעת חוק לשינוי הרכב ועדות הערר הדנות בעניני מס שבח. עיקר השינוי המוצע הוא לבטל למעשה את ועדות הערר ובמקומן לקבוע דן יחיד כבי"ד מינהלי לרבות שופטים בדימוס. עם זאת, התיקון המוצע הינו חלקי בלבד ואינו מטפל במספר ליקויים ובעיות הקיימות היום וגורמות במידה רבה לעיוותים הקיימים:
כפי שצוין בצדק בדברי ההסבר להצעת החוק: "הואיל והסוגיות הנדונות לפני ועדת הערר דומות במורכבותן לסוגיות הנדונות לפני בית המשפט בענייני מס הכנסה ומס ערך מוסף וכן לאור על האמור לעיל, מוצע לקבוע כי עררים לפי חוק מיסוי מקרקעין יידונו אף הם לפני הרכב דומה." לא ברור אפוא מדוע יש צורך לשם כך בהקמת "בי"ד מינהלי" כפי שמוצע בהצעת החוק ומדוע לא יידונו עררי מס שבח בפני שופט דן יחיד כפי שנקבע לגבי ערעורי מס הכנסה ומע"מ?
לאור העומס הרב הקיים היום בנוגע לעררי מס שבח התלויים ועומדים בועדות הערר, יש צורך במינוי שופטי קבע לדיון בעררים היכולים להקדיש לכך את מלוא זמנם ומרצם ואין מקום למינוי שופטים בדימוס אלא אם כן תקן המינוי יאפשר להם להקדיש את מלוא זמנם כאמור.
הואיל ולעיתים קרובות, המחלוקות הנדונות בעררי מס שבח מתייחסות לשאלות שמאיות בדבר שווי הזכויות הנמכרות, רצוי היה להסמיך את השופט הדן בתיק למנות, בשאלות של שווי בלבד, שמאי מכריע, בדומה למנגנון "השמאי המכריע" החל לגבי היטל השבחה מכוח התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה. או לחלופין למנות מומחה מטעם בימ"ש שיכריע בסוגיות השווי. שינויים אלה היו תורמים רבות להקלת העומס הקיים בוועדות הערר.
עיוות נוסף מהותי הקיים בשיטה הנוהגת היום נעוץ בסדרי הדין המיוחדים ולעיתים גם חריגים החלים בועדות הערר. יתרה מכך, על פי המצב החוקי היום, לכל סוג של ערעורי מס, נתייחדו תקנות סדר דין אזרחי משל עצמן. מצב דברים זה יוצר חוסר אחידות ומביא לעיוותים רבים. כך לדוגמא, על פי כללי הפרוצדורה בעררי מס שבח לא חלה כלל חובה על המשיב להגיש כתב תשובה לערר או תצהירים מטעמו וזאת בניגוד לכללים החלים בענין ערעורי מס הכנסה ומע"מ. מצב זה אינו תקין ואף פוגע בכללי הצדק הטבעי, שכן, העורר במקרים רבים אינו יודע אל נכון מהו מכלול הטענות העובדתיות והמשפטיות להן טוען המשיב (מנהל מס שבח) ושעמן עליו להתמודד אלא בשלב מאוחר שבו כבר מוגשים הסיכומים ולאחר שכבר הסתיים שלב הגשת הראיות. יצוין, כי בעובדה שעל המנהל להגיש החלטה מנומקת בהשגה אין כדי לרפא את הפגם האמור. שכן, ראשית, הנסיון מלמד שבמקרים רבים טענות המשיב בסיכומים רחבות יותר מאלו שניתנו בהחלטה בהשגה הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי, דבר המונע מהנישום דיון הוגן בטענותיו. שנית, גם לענין ערעורי מס הכנסה חלה חובה לנמק את ההחלטה בהשגה ואין בכך כדי לשלול את החובה המוטלת על המשיב להגיש כתב טענות מפורט על ידו ("נימוקי שומה") וזאת אף בטרם הגיש המערער כתב טענות מפורט על ידו ("נימוקי ערעור").
כמו כן, מטעמים לא ברורים, בעררי מס שבח פטור המשיב מלהגיש תצהירים מטעמו להוכחת טענותיו העובדתיות להבדיל מן העורר, בשונה מהצב הקיים בערעורי מס הכנסה.
לאור האמור, רצוי היה לאחד במסגרת התיקון המוצע את כל כללי הפרוצדורה והראיות של תקנות סדר הדין האזרחי החלות על ערעורי מס (מס הכנסה, מס שבח ומע"מ).
כמו כן, רצוי היה כאמור, לשקול לאמץ את הפרוצדורה לגבי מינוי מומחה מטעם בימ"ש שבתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 אל תוך תקנות סדר הדין האזרחי בערעורי מס וזאת על מנת לסיייע לבית המשפט להגיע להכרעה בשאלות שמאיות או חשבונאיות.
מנגנון נוסף שעשוי להקל את העומס הינו הליך "הגישור", הקבוע בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. עם זאת, בחוק האמור המינוי מותנה בהסכמת שני הצדדים ואילו בערעורי מס רצוי לשקול להקנות לבית המשפט סמכות לחייב את הצדדים לנוהל הגישור. מינוי מומחי מיסים מגשרים, שיש להם את הכלים המקצועיים לשקלל הן את הטענות המקצועיות לגופן והן את הסיכויים והסיכונים המשפטיים מטעם שני הצדדים, הכרוכים בהמשך הניהול של ההליך המשפטי, לצורך הבאת הצדדים לידי הסכמה, עשוי לתרום באופן משמעותי לסיום מחלוקות רבות בערעורי מס בכלל ומס שבח בפרט ולהקל את העומס הקיים היום על בתי המשפט.
בתוך כך ראוי להזכיר את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר "יישוב סכסוכים שהמדינה צד להם בדרך של גישור" (הנחיה מס' 6.1203 מיום כ"ט אב תשנ"ט, 11 באוגוסט 1999 עדכון: כ"ח אב התשע"א, 28 באוגוסט 2011) הקובעות כי:
"המגמה של פתרון סכסוכים במסגרת הליכים חלופיים היא מגמה ראויה, ויש לראותה בחיוב ולעודדה במקרים המתאימים. זאת, תוך מניעת ניצול לרעה של הליכים נגד המדינה. לפיכך ככלל, משנתגלע סכסוך שהמדינה צד לו , יש לבחון את האפשרות ליישובו מחוץ לכתלי בית-המשפט, בין בדרך של משא ומתן ישיר בין בעלי הדין, בין בדרך של פשרה ובין בדרך של גישור. הדברים אמורים ככלל; מטבע הדברים, ישנם סכסוכים שאינם ראויים במהותם לניסיון כזה מטעמים שונים." [ההדגשה הוספה]
לאור האמור, דומה כי במסגרת השינוי המוצע לאחד את אופי ההרכב השיפוטי שידון בעררי מס שבח לזה הדן ביתר ערעורי המס יש לאחד גם את כללי הפרוצדורה ודיני הראיות החלים בערעורי המס.
לסיכום, שינוי הרכב ועדות הערר בלבד, כפי שמוצע על ידי רשות המיסים, לא יביא כנראה לשיפור המיוחל ויש להשלימו בשורה של שינויים נוספים לרבות שימוש בכלי "הגישור" שעשוי לשפר ולייעל את הדיון בתיקי המס בכלל ובמס שבח בפרט.