גילוי מרצון-חסרונות ויתרונות בנוהל החדש
הנוהל החדש לגילוי מרצון על הכנסות מחו"ל – מתי כדאי? וממה רצוי להיזהר?
בחודש נובמבר האחרון פירסמה רשות המיסים נוהל גילוי מרצון הפותח חלון הזדמנויות לנישומים עד סוף יוני 2012 לדווח על הכנסות פסיביות מחו"ל (כגון: ריווח הון, דבידידנד ריבית) שלא דווחו ולא שולם בגינן מס במועד וזאת בכפוף לתשלום המס בלבד מבלי להיחשף לסנקציות כלשהן לא במישור הפלילי ואף לא במישור האזרחי, ללא קנסות וריבית ובנסיבות מסויימות, שהנוהל אינו מפרטן, אף ללא הפרשי הצמדה. יצוין כי הנוהל חל רק על כספים המוחזקים בחו"ל ולא על כספים המוחזקים בישראל גם אם מקורם בהכנסות מחו"ל.
הנוהל האמור הינו בנוסף לנוהל הקבוע והרגיל של גילוי מרצון שפורסם בשעתו על ידי הרשות באפריל 2005 לגבי גילוי מרצון של הכנסות שלא דווחו. כאשר היתרון הבולט של הנוהל החדש שפורסם כהוראת שעה לגבי הכנסות מחו"ל הינו ההנחה המשמעותית בתשלום המס ללא קנסות וללא ריבית ולעיתים גם ללא תוספת של הפשרי הצמדה כאמור, דבר שיש בו כדי להפחית למעשה את המס במונחים ריאליים.
עם זאת יש לשים לב למספר חסרונות או נקודות תורפה הקיימים בהסדר החדש לגביו נישומים צריכים להיזהר:
- הנוהל החדש מתייחס רק להכנסות פסיביות כאמור ואינו כולל הכנסות עסקיות (כגון: הכנסות משרותים בחו"ל או פעילות מכירת נדל"ן העולה כדי פעילות עסקית). לפיכך, אין בנוהל החדש כדי להסדיר את ענינה של קבוצה גדולה של תושבי ישראל, חלקם עולים חדשים שעלו לפני 2007 ועל כן אינם נהנים מהפטור ל- 10 שנים שניתן בתיקון- 168 לפקודה, לעולים חדשים המקיימים פעילות בחו"ל המניבה הכנסה מעסק או משלח יד. עם זאת, אין מניעה כי הכנסות אלו יטופלו במסגרת הנוהל הרגיל של גילוי מרצון אלא שלא תהיינה זכאיות להנחות המשמעותיות הקיימות בנוהל הוראת השעה לגבי אי תשלום ריבית וקנסות.
- בעיית מיסוי הקרן – במקרים של נישומים שירשו כספים בחו"ל כאשר לא ברור האם הקרן דווחה לרשויות המס ושולם בגינה מס. לעיתים רבות יש גם בעיה של יכולת הוכחה מצד הנישום. הנוהל החדש אינו מסדיר נושא זה והדבר עלול להביא לא רק למיסוי התשואה אלא גם למיסוי הקרן עצמה. תוצאה שלא בטוח כי הנישומים לקחו בחשבון. עם זאת, בפגישה שנערכה בחודש ינואר השנה, במסגרת פורום המיסים של לשכת עורכי הדין עם ד"ר חיים גבאי, סמנכ"ל שומה וביקורת של רשות המיסים, החבר בועדת הסמנכלים האחראית ליישם הנוהל ניתן היה להבין, כי כל מקרה יישקל לגופו וכי במקרים שבהם הנסיבות מצביעות על כך כי קיימת בעיה עובדתית אובייקטיבית של שמירת מסמכים לגבי שנים רבות אחורנית להוכחת הדיווח ותשלום המס על הקרן, הרשות תהייה פתוחה לשכנוע וכל מקרה ידון לפי נסיבותיו.
- יש אפוא לשקול בזהירות לפני שנוקטים בהליך גילוי מרצון כאשר מדובר בירושות של כספים מחו"ל מתושבי ישראל כאשר יש חשש ממשי שהקרן לא דווחה בשעתו כהלכה לרשויות המס. באשר לנישומים שירשו כספים בחו"ל מתושבי חוץ, החשש לכאורה לא קיים ועל כן הנוהל החדש מהווה עבורם הזדמנות טובה להסדיר את נושא תשלום המס על התשואות המצטברות במחירי "סוך עונה" מבחינת תשלומי המס.
- על פי הנוהל, פנייה במסגרת של גילוי מרצון מחייבת חשיפה של שמות הנישום כבר בשלב הראשוני. שמו של הנישום יועבר לגורמים ברשות וביניהם מחלקת חקירות ומודיעין על מנת לוודא אם הנישום אינו נמצא כבר בבדיקה של גורמים אלה על ידי הרשות. ורק במידה והתשובה לכך שלילית יוכל הנישום להיכנס להסדר הגילוי מרצון ולהינות מההטבות הניתנות בו. עם זאת הנוהל כולל הבטחה שלטונית כי במידה והבקשה תסורב עצם הגשת הבקשה לא תישמש נגד הנישום בכל הליך פלילי. נקודה זו הינה נקודה "עדינה" בלשון המעטה ויש בה כדי להרתיע נישומים רבים ובצדק. שכן, במידה ובקשתו של הנישום סורבה, קשה יהיה לדעת האם לא היתה בעצם הגשת הבקשה מצידו, לא כל שכן החומר הכלול בה לגבי הכנסתו, כדי להניע תהליך חקירתי נגדו או לפחות לחזק את החשדות במישור הפלילי בקרב גורמי החקירה והמודיעין של הרשות כמו גם במישור האזרחי מול פקיד השומה. אומנם הרשות תהיה מנועה על פי הנוהל מלעשות שימוש בעצם הגשת הבקשה אך קשה להבין כיצד ניתן לצפות מהגורמים המטפלים ברשות שנחשפו לחומרים שהוגשו להם על ידי הנישום להתעלם מכך או למנוע מהם לעשות בו שימוש עקיף כדי להגיע לאותה אנפורמציה ממקורות אחרים. ודי לחכימא ברמיזא…. לכן ועל מנת להימנע מהפללה עצמית, שהיא, למותר לציין, זכות יסוד, המסקנה המתבקשת הינה כי יישום הנוהל על ידי נישומים חייב להיעשות בזהירות ורק במקרים שבהם הסיכוי שיש לרשות מידע מוקדם לגבי הנישום נמוך ביותר. לעומת זאת, במקרים שבהם קיימת סבירות שיש לרשות כבר מידע מוקדם, עלול הדבר להפוך לחרב פיפיות נגד הנישום, חרף החסינות הפורמלית המוענקת על ידי הנוהל מפני הפללה עצמית בעצם הגשת הבקשה. מנגד, יש מקום להניח כי נישום שפנה בתום לב לרשות מבלי שידע על מידע מוקדם נגדו, עשוי הדבר לעמוד לזכותו בעת שקילת אופי המהלכים הפליליים שיינקטו נגדו אם בכלל, לאחר שפנה ביוזמתו להסרת מחדליו.
- לאור השיקול הנ"ל רצוי שהפנייה לרשות במסגרת נוהל הגילוי מרצון תיעשה בליווי וייעוץ של עורך דין ולא רק באמצעות רואי חשבון שמטבע הסמכתם וכישוריהם אינם בקיאים בהשלכות ובאספקטים הפליליים של המהלך העלול לסבך את לקוחותיהם לעיתים ללא ידיעתם וכתוצאה מכך להביא לתביעה מצד הלקוח נגד רואה החשבון בגין רשלנות שלא לומר שרלטנות, בניהול הליך מסוג זה, ללא הסמכה מקצועית ראויה.
- החלת ההסדר של גילוי מרצון מחייבת הגעה עם פקיד השומה האזרחי על הסכם לגבי המס שיחול. ומה הדין במקרה והצדדים לא הצליחו להגיע להבנה לגבי סכום המס שיחול? הנוהל בענין זה אינו ברור. החשש הוא שפקיד השומה ינצל את העובדה כי המידע הרלבנטי מצד הנישום כבר "הונח על השולחן" כדי ללחוץ על הנישום להגיע להסדר שאינו מקובל עליו לגבי תשלום המס תוך ניצול חששו של הנישום כי אי הגעה להסדר עלול לשלול ממנו את ההטבות של הנוהל ואולי גם את החסינות במישור הפלילי. עם זאת, בפגישה האמורה של פורום המיסים עם ד"ר גבאי, ניתן היה להבין, אף כי לא בהכרח כעמדה רשמית של הרשות, כי במקרים אלה לא תישלל חסינות הנישום מסנקציות פליליות והוא יהיה רשאי לנהל מול פקיד השומה הליכי השגה והערר במישור האזרחי מבלי להיות חשוף להליכים פליליים. מכל מקום, אין בכך כדי לענות על חששות של נישומים מפני הליכה אל הלא נודע במישור האזרחי והסיכון כי הם ימצאו עצמם מול חיובי מס במישור האזרחי בסדרי גודל שלא ציפו להם בעת שנכנסו להליך הגילוי. כך או כך, לאור מספר החודשים שחלפו מאז פורסם הנוהל טוב תעשה הרשות אם תפרסם באופן מוסמך הבהרות לשאלות שעלו, שעל חלקן עמדנו לעיל, לאור הניסיון שהצטבר ברשות מאז הופעל הנוהל.
- "המסלול האלטרנטיבי" – יצוין כי בפרקטיקה קיים מזה שנים "מסלול אלטרנטיבי" שאין לו עיגון פורמלי בהוראות נוהל כתובות אך בפועל ניתן ליישם אותו במקרים מתאימים תוך בחינה זהירה של הדברים ולעתים יש בו כדי לרפא את נקודות התורפה שעל חלק מהן הצבענו לעיל, הקיימות לדעתנו בהליך הפורמלי של הגילוי מרצון לרבות מקרים שאינם מתאימים להיכלל בנוהל הרגיל על פי תנאיו המקדמיים. על פי "המסלול האטרנטיבי" והבלתי פורמלי כאמור, ניתן לנסות להגיע להסכמה עם פקיד השומה האזרחי תוך הגשת דוחות מתקנים. במסגרת זו ניתן אף להגיע לסיכומים עקרוניים לגבי גובה החיוב במס עוד לפני חשיפת שמו של הנישום. אומנם, המסלול הזה אינו מבטיח חסינות פורמלית במישור הפלילי אבל בהתחשב בעומס העבודה הקיים ממילא על מחלקת החקירות והפרקליטות וגם מבחינה שיקולים של חוקיות ומדיניות אכיפה, קשה יהיה להצדיק הקצאת משאבים להגשת כתב אישום ומיצוי הדין נגד נישום שהסדיר מיוזמתו את מחדליו והגיש דוחות מתקנים תוך תשלום המס בהסדר עם פקיד השומה. אדרבה, לרשות צריך להיות אינטרס ציבורי לעודד נישומים להסדיר מיוזמתם את מחדליהם תוך הגעה להסדר אזרחי עם פקיד השומה ולא להעביר לטיפול פלילי תיקים מסוג זה. מסלול זה יכול להיות יעיל אפילו באותם מקרים שבהם כבר קיים מידע על הנישום ברשות ונערכת לגביו בדיקה סמויה. העובדה כי הנישום הקדים "ונקש על הדלת ראשון" עשויה לעמוד לזכותו. וגם אם לא בהכרח יוכל להינות מההנחות המובטחות בנוהל הגילוי מרצון במישור האזרחי, הדבר בהחלט עשוי לפעול לטובתו במישור הפלילי ולנטרל במידה רבה ובצדק את המוטיבציה מצד הרשות לנקוט נגדו בהליכים פליליים. עם זאת, לאור ההשלכות העדינות שיש לנקיטה יזומה מצד הנישום במישור הפלילי רצוי שלא לנקוט ב-"המסלול האלטרנטיבי" כאמור ללא היוועצות מוקדמת וליווי מצד עו"ד המומחה בתחום והערכה נכונה של הסיכויים והסיכונים הכרוכים בכך.