רילוקיישן, העברת מרכז החיים למדינה אחרת, הינו מהלך משמעותי מבחינות רבות עבור האדם ובני משפחתו. אחת הסוגיות המצריכה הבנה וטיפול הינו מיסוי רי-לוקיישן, בדגש על חבות המס שיהיה על האדם לשלם בעבור הכנסותיו בעודו שוהה בחו"ל, בין אם מיסוי ישראלי או מיסוי במדינה אחרת. מדובר בסוגיה בעלת מספר מורכבויות, ולכן כדאי מאוד להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון רב ובקיאות מעמיקה בכל הקשור אל מיסוי ברילוקיישן.
משרד בוטיק למיסוי בינלאומי
למשרד עורכי הדין איתי הכהן מומחיות נרחב בפתרונות מיסוי בינלאומי, הן עבור חברות והן עבור יחידים. בין היתר, משרדנו מעניק שירותי ייעוץ בתחומי משפט ומיסוי בכל הסוגיות הקשורות לרילוקיישן, לרבות מתן חוות דעת בענין תושבות מס בישראל ובחו"ל כפי שיפורט בהמשך. כמו כן, אנו עוסקים בענייניהם של תושבים חוזרים ומתן חוות דעת לגבי תושבות לצורכי מס עבורם, בייצוג לקוחות מול רשויות המס בסוגיות של מיסוי בינלאומי, בליווי משפטי לפתיחת חשבון בנק בחו"ל ומתן ייעוץ לגבי השלכות המיסוי, וכן בתכנוני מס בינלאומי ועוד.
אל מי מדווחים על הכנסות ברילוקיישן
משמעות גדולה בתחום של מיסוי רילוקיישן יש לתושבות המס של הנישום. באופן עקרוני, קיימת חובת דיווח על הכנסות בישראל ומחו"ל לאנשים השוהים ברילוקיישן, כמו גם חובת תשלום המיסים בארץ בניכוי של מיסים ששולמו בחו"ל. במילים אחרות, במידה ומדובר ברילוקיישן לתקופה מוגבלת, האדם עדיין נחשב בתור תושב ישראל לצורכי מס, וזאת בניגוד לאדם שהתנתק מתושבות זו ונחשב לתושב חוץ – כך שאינו חייב לדווח או לשלם מס בישראל על הכנסות שהופקו בחו"ל.
על מנת לקבוע מיהו תושב ישראל לצורך מס מופעלים מבחנים כמותיים ומהותיים לגבי הנישום. כך למשל, מבחינה מהותית נבדק האם מרכז חייו של הנישם הינו בישראל, כגון מקום העיסוק הקבוע או הרגיל, מקום המגורים שלו ושל משפחתו, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום בית הקבע, ועוד. לעומת זאת, מבחינה כמותית, המכונה "חזקת הימים", במידה ואדם שוהה בשנת מס ספציפית 183 ימים ומעלה בארץ, הרי שמרכז החיים שלו נמצא בישראל. כמו כן, הוא נחשב לתושב ישראל לצורכי מס גם אם שהה 30 יום ומעלה בישראל בשנת מס ספציפית, במידה ושהה 425 ימים ומעלה בישראל כאשר מוסיפים את שתי שנות המס הקודמות.
מכאן שמקרים רבים, רילוקיישן עדיין כרוך בהיותו של האדם תושב ישראל לצורכי מס הכנסה, ויהיה עליו לשלם על הכנסותיו המגיעות הן מחו"ל והן מהארץ, בקיזוז מיסים ששולמו במדינה בה הוא שוהה. חשוב לומר שלרוב חבות המס היא קודם כל למדינה בה שוהים, דבר המצריך גם הבנה של שיטת המיסוי הנהוגה בה. לאחר מכן, חלה חבות המס הישראלית. עם זאת, ניתן כאמור לקבל זיכוי על המס הזר ששולם בחו"ל ובכך להימנע מכפל מס, וכמו כן ניתן לקזז שורה ארוכה הוצאות שהייה בחו"ל וליהנות מנקודות הזיכוי הרגילות שמגיעים לישראלים על פי תקנות מס הכנסה.
בין רילוקיישן להגירה בהיבטי מיסוי
לעיתים קורה שאנשים מחליטים להאריך את שהייתם בחו"ל לתקופה ממושכת מאוד, או לבצע הגירה מלאה במובן של העתק מרכז החיים לחו"ל גם אם החזקות המספריות עדיין מתקיימות בישראל. מבחינת המיסוי, המשמעות היא כאמור שאין צורך עוד לדווח ולשלם מיסים בישראל (למעט על הכנסות המופקות בארץ). יחד עם זאת, ניתוק התושבות לצורכי מס אינה ענין של מה בכך. בעיקרון, אדם מוכר בתור תושב חוץ על ידי רשות המיסים אם במהלך שתי שנות מס שהה מחוץ לארץ לאורך 183 יום לפחות, ואם במבחן המהותי עולה שמרכז חייו היה בחו"ל בשתי שנות המס העוקבות. במקרה זה, תושבות החוץ ואי חובת הדיווח וחבות המס מתחילה החל ממועד העמידה בתנאים, כלומר מועד העזיבה.
כאמור, הניתוק עשוי להיות סוגיה מורכבת להוכחה מבחינת המסמכים הנדרשים, ומעבר לכך יש לבחון את השלכותיה מבחינת מיסוי. למשל, ייתכן שהניתוק, ומכאן הדיווח וחבות המס תהיה דווקא גבוהה יותר במדינות מסוימות, ובנוסף יש לדעת כי קיים מס יציאה על נכסים במועד העזיבה, אותו ניתן לדחות ולחלק באופן ליניארי.
פיצול התא המשפחתי
סוגיית מיסוי מורכבת נוספת היא במצבים שבהם התא המשפחתי הגריעיני מתפצל, כאשר אחד מבני הזוג שוהה שהייה אורכה וממשית מחוץ לישראל בעוד בן הזוג השני ולעיתים גם ילדיהם המשותפים, חיים בישראל או חזרו לישראל לאחר שהות ארוכה בחו"ל. מקרים אלה מחייבים בדיקה פרטנית ומדודקת של סוגית התושבות בהתם לפסיקה שפותחה בנדון.
היבטי תושבות לענין ביטוח לאומי
מלבד מס הכנסה, חל על מי שביצע רילוקיישן לקחת בחשבון כי השומות על הכנסותיו בחו"ל למס הכנסה בישראל, מדווחות באופן ישירות בואו]ן אוטמטי גם לביטוח הלאומי והואיל והמעביד הזר אינו מנכה ביטוח לאומי במקור, הוא צפוי לדרישת תשלום ישירה מהביטוח הלאומי כל עוד ובגין התקופה שבה הוא מוגדר כתושב ישראל. קיימות מספר מדינות שלהן אמנת ביטוח לאומי עם ישראל, המבטיחה מניעה של כפל מיסוי באופן שאם העובד משלם ביטוח לאומי במדינה הזרה הוא לא יחוייב בכפל חיוב גם בישראל. ואולם נכון להיום אין הוראה חד צדדית בחוק הביטוח הלאומי המונעת כפל חיוב כפי שקיימת לענין מס הכנסה. לאחרונה פורסם כי קיימת הצעת חוק בנדון אולם נכון להיום (יולי 2023) מדובר בהצעת חוק טרומית בלבד.
ועל כן מומלץ למי שיוצא לרילוקיישן להתייעץ מראש בענין זה ולקחת בחשבון את הענין במסגרת המו"מ עם המעסיק הזר, שכן החיוב של הביטח הלאומי עשוי להיות משמעותי.
חזרה מרילוקיישן
תושבים שחזור לאחר שהות ממושכת בחו"ל של 6-10 שנים לפחות עשויים ליהנות מהטבות מס משמעותיות כ-"תושב חוזר" או "תושב חוזר ותיק" בהתאם למשך שהייה בחו"ל, לי תיקון 168 לפקודת מס הכנסה, החל מפטור ממס על הכנסות פסיביות בחו"ל (לגבי תושב חוזר רגיל), כגון הכנסות משוק ההון בחו"ל או דמי שכירות מחו"ל, למשך 5 שנים ועד פטור מוחלט ממס ומדיווח למשך תקופה של עשר שנים. הדבר מותנה כך שבזמן השהייה בחו"ל הם הפכו לתושב חוץ. ענין זה מחייב בדיקה מדוקדקת וקבלת חוו"ד משפטית מוסמכת. עדיף לבצע את ההתייעצות כחלק מההיערכות הכללית בטרם החזרה לישראל.
לליווי וייעוץ בנושאי מיסוי רילוקיישן
לפרטים נוספים על רילוקיישן – מס הכנסה, ביטוח לאומי והיבטים נוספים, הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי דין איתי הכהן בטלפון 03-7538811.