אופציות לעובדים – השלכות ההפקדה באיחור בידי הנאמן

מאת: איתי הכהן, עו"ד

רקע – הטבות המס לעובדים במניות ואופציות

במסגרת סעיף 102 לפקודה נקבעו הטבות מס לעובדים בגין הכנסותיהם ממניות ואופציות שהוקצו להם על ידי החברה המעבידה באמצעות נאמן.

התנאי המרכזי: על מנת להיכלל בהטבות המס, נדרש כי "המניות, לרבות כל זכות המוקנית מכוחן, הופקדו במועד ההקצאה בידי נאמן עד תום התקופה לפחות":

• המסלול הפירותי – 12 חודשים
• המסלול ההוני – 24 חודשים

הרציונאל מאחורי הדרישה

הרציונאל העומד לכאורה מאחורי הדרישה להפקיד את המניות בידי הנאמן הוא למנוע מימוש מוקדם של המניות בידי העובד לפני תום "התקופה".

הבעייתיות בדרישה להפקדה פיסית

דרישה ארכאית בראי דיני החברות המודרניים

עצם הדרישה להפקדת הזכות באופן פיסי בידי הנאמן הינה משונה ומעט ארכאית בראי דיני החברות המודרניים. בשיטת המשפט האנגלו-אמריקנית, שממנה יונקים דיני החברות הישראליים:

• אין חשיבות קונקלוסיבית לאחיזה בתעודת המניות עצמה
• מה שמכריע הוא רישום בעלי המניות בפנקסי החברה
• הרישום בפנקסים חייב בדיווח גם לרשם החברות

הבעיה המעשית

כתוצאה מכך, לעיתים קרובות כלל לא מונפקת תעודת מניה ואין למעשה מה להפקיד בידי הנאמן. הדברים נכונים ביתר שאת לגבי אופציות.

חוסר הגיון בדרישה

אם העובד יבצע עסקה אובליגטורית עם צד ג' ביחס לזכותו כנהנה בגין המניה המוחזקת בידי הנאמן ללא ידיעתו, מבלי לשנות את המירשם בפנקסי החברה – החזקה פיסית של הנאמן בתעודת המניה אינה מעלה ואינה מורידה לענין זה.

עובד שביצע עסקה כאמור ביצע "מימוש" בתוך התקופה תוך פגיעה בהטבות המס – מה אפוא הועילו חכמים בתקנתם?

הנחיות רשות המיסים החדשות

החוזרים שפורסמו

רשות המיסים פירסמה בשנה החולפת הוראות ביצוע חדשות:

• מכתב הנחיה מיום 24.7.2012
• חוזר סמנכ"ל לענינים מקצועיים מיום 6.11.2012

עמדת הרשות: אי מילוי התנאי של הפקדה פיסית של המניה או האופציה בידי הנאמן הינה הפרה מהותית של תנאי 102 באופן השולל את הטבות המס.

ההתמודדות עם המציאות

הרשות היתה ערה לכך שבדיני החברות אין חשיבות "לנייר" או "לתעודה", ולכן ההנחיה "מתפתלת" סביב השאלה: מה בעצם יש להפקיד בידי הנאמן?

התשובות המוצעות:

• עותק ממרשם בעלי המניות
• כתבי ההענקה
• מסמכים דומים

הבעיה: הפקודה עצמה אינה מזכירה מסמכים אלו, והם אינם "המניות" שאותן יש להפקיד לפי לשון הפקודה היבשה.

"הסדר לפנים משורת הדין"

שני המסלולים שהציעה הרשות

ביקורת על ההסדר

חוסר הגיון בהסדר "לפנים משורת הדין"

מבחינה ענינית קשה להבין את הלוגיקה שמאחורי ההסדר:

הדרישה להפקדת המניות/אופציות באופן פיסי בידי הנאמן אין בה לכאורה כל תועלת מהותית כשלעצמה, וממילא מן הראוי היה להתייחס לאי מילוי התנאי כפגם פורמלי בלבד.

ממה נפשך

• אם העובד ביצע "מימוש" – אכן הדבר מצדיק שלילת הטבות המס, אפילו הופקדו הזכויות בידי הנאמן
• אם לא בוצע "מימוש" – מה "האסון" שנגרם לאינטרס הציבורי או המיסויי מאי הפקדה פורמלית, במיוחד אם הפגם תוקן (אפילו באיחור)?

פתרון מוצע יותר סביר

לכל היותר ניתן היה להסתפק בפרסום דרישה כללית מצד הרשות לתיקון הפגם הפורמלי ולהפקדה מיידית של הזכויות בידי נאמן בכל אותם מקרים שבהם הדבר טרם בוצע.

סתירה פנימית בחוזר

גם בחוזר עצמו ניתנה אורכה של 90 יום לגבי הקצאות חדשות שנעשו בסמוך להוצאת החוזר. אין הצדקה לפגוע בזכויות מהותיות של העובד לגבי הקצאות ישנות יותר, על אף שלשונו היבשה של החוק מחייבת הפקדה מיידית "במועד ההקצאה".

הקשר ההיסטורי – סעיף 102 הישן

העובדה שבחוק נקבעה דרישה פורמלית ולא מהותית אינה מפתיעה במיוחד לאור ההיסטוריה החקיקתית:

סעיף 102 במתכונתו הקודמת כלל גם דרישה של ויתור על שכר מצד העובדים – תנאי שמעולם לא נאכף בפועל על ידי הרשות לצורך תחולת הטבת המס.

בעיה נוספת: חובת הדיווח בטופס 146

הכללים שהותקנו

במסגרת כללי מס הכנסה שהותקנו מכוח סעיף 102 נקבעה חובת דיווח לפקיד השומה על החברה ועל הנאמן בגין הקצאה לפי 102 – בתוך 90 יום ממועד ההקצאה בטופס 146.

חשיבות התנאי

להבדיל מהדרישה להפקדה בידי הנאמן, כאן מדובר בתנאי חשוב האמור למנוע בין היתר תופעות חמורות של "back dating".

אבסורד בירוקרטי

חרף חשיבותו המהותית של התנאי האמור, עד היום לא טרחה הרשות לקבוע ולפרסם בפועל טופס מתאים.

כך שנאמן או חברה שלא דיווחו על הקצאה כלשהי לכאורה לא הפרו כל תנאי מהכללים על כל המשתמע מכך.

המלצה: יש לבצע דיווח במכתב לפקיד השומה חרף העובדה שלא נקבע לכך טופס מתאים.

סיכום והערכה ביקורתית

---

מאמר זה מהווה מידע משפטי כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס. לקבלת ייעוץ ספציפי למקרה שלכם, יש להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני מיסים.