מאת: איתי הכהן, עו"ד
רקע – הטבות המס לעובדים במניות ואופציות
במסגרת סעיף 102 לפקודה נקבעו הטבות מס לעובדים בגין הכנסותיהם ממניות ואופציות שהוקצו להם על ידי החברה המעבידה באמצעות נאמן.
התנאי המרכזי: על מנת להיכלל בהטבות המס, נדרש כי "המניות, לרבות כל זכות המוקנית מכוחן, הופקדו במועד ההקצאה בידי נאמן עד תום התקופה לפחות":
- המסלול הפירותי – 12 חודשים
- המסלול ההוני – 24 חודשים
הרציונאל מאחורי הדרישה
הרציונאל העומד לכאורה מאחורי הדרישה להפקיד את המניות בידי הנאמן הוא למנוע מימוש מוקדם של המניות בידי העובד לפני תום "התקופה".
הבעייתיות בדרישה להפקדה פיסית
דרישה ארכאית בראי דיני החברות המודרניים
עצם הדרישה להפקדת הזכות באופן פיסי בידי הנאמן הינה משונה ומעט ארכאית בראי דיני החברות המודרניים. בשיטת המשפט האנגלו-אמריקנית, שממנה יונקים דיני החברות הישראליים:
- אין חשיבות קונקלוסיבית לאחיזה בתעודת המניות עצמה
- מה שמכריע הוא רישום בעלי המניות בפנקסי החברה
- הרישום בפנקסים חייב בדיווח גם לרשם החברות
הבעיה המעשית
כתוצאה מכך, לעיתים קרובות כלל לא מונפקת תעודת מניה ואין למעשה מה להפקיד בידי הנאמן. הדברים נכונים ביתר שאת לגבי אופציות.
המסקנה: משנרשמה הזכות בפנקסי החברה על שם הנאמן, אין אפשרות משפטית של ממש לבצע מימוש של המניה ללא הסכמת הנאמן.
חוסר הגיון בדרישה
אם העובד יבצע עסקה אובליגטורית עם צד ג' ביחס לזכותו כנהנה בגין המניה המוחזקת בידי הנאמן ללא ידיעתו, מבלי לשנות את המירשם בפנקסי החברה – החזקה פיסית של הנאמן בתעודת המניה אינה מעלה ואינה מורידה לענין זה.
עובד שביצע עסקה כאמור ביצע "מימוש" בתוך התקופה תוך פגיעה בהטבות המס – מה אפוא הועילו חכמים בתקנתם?
הנחיות רשות המיסים החדשות
החוזרים שפורסמו
רשות המיסים פירסמה בשנה החולפת הוראות ביצוע חדשות:
- מכתב הנחיה מיום 24.7.2012
- חוזר סמנכ"ל לענינים מקצועיים מיום 6.11.2012
עמדת הרשות: אי מילוי התנאי של הפקדה פיסית של המניה או האופציה בידי הנאמן הינה הפרה מהותית של תנאי 102 באופן השולל את הטבות המס.
ההתמודדות עם המציאות
הרשות היתה ערה לכך שבדיני החברות אין חשיבות "לנייר" או "לתעודה", ולכן ההנחיה "מתפתלת" סביב השאלה: מה בעצם יש להפקיד בידי הנאמן?
התשובות המוצעות:
- עותק ממרשם בעלי המניות
- כתבי ההענקה
- מסמכים דומים
הבעיה: הפקודה עצמה אינה מזכירה מסמכים אלו, והם אינם "המניות" שאותן יש להפקיד לפי לשון הפקודה היבשה.
"הסדר לפנים משורת הדין"
שני המסלולים שהציעה הרשות
מסלול א': הענקה מחדש
במועד בחירת המסלול ייעשה איתחול מחדש של "התקופה" שבה על הזכויות להיות מופקדות בידי הנאמן.
מסלול ב': החלפת מסלול הקצאה (אלטרנטיבי)
במועד המימוש תיעשה חלוקה לינארית של הרווח לפי היחס שבין:
- תקופת האיחור בהפקדה (התקופה שמעל 90 יום ממועד ההקצאה)
- סך כל התקופה כולה
התוצאה:
- על החלק היחסי שבגין תקופת האיחור – מס פירותי רגיל
- על היתרה – מס ריווח הון של 25%
ביקורת על ההסדר
חוסר הגיון בהסדר "לפנים משורת הדין"
מבחינה ענינית קשה להבין את הלוגיקה שמאחורי ההסדר:
הדרישה להפקדת המניות/אופציות באופן פיסי בידי הנאמן אין בה לכאורה כל תועלת מהותית כשלעצמה, וממילא מן הראוי היה להתייחס לאי מילוי התנאי כפגם פורמלי בלבד.
ממה נפשך
- אם העובד ביצע "מימוש" – אכן הדבר מצדיק שלילת הטבות המס, אפילו הופקדו הזכויות בידי הנאמן
- אם לא בוצע "מימוש" – מה "האסון" שנגרם לאינטרס הציבורי או המיסויי מאי הפקדה פורמלית, במיוחד אם הפגם תוקן (אפילו באיחור)?
פתרון מוצע יותר סביר
לכל היותר ניתן היה להסתפק בפרסום דרישה כללית מצד הרשות לתיקון הפגם הפורמלי ולהפקדה מיידית של הזכויות בידי נאמן בכל אותם מקרים שבהם הדבר טרם בוצע.
סתירה פנימית בחוזר
גם בחוזר עצמו ניתנה אורכה של 90 יום לגבי הקצאות חדשות שנעשו בסמוך להוצאת החוזר. אין הצדקה לפגוע בזכויות מהותיות של העובד לגבי הקצאות ישנות יותר, על אף שלשונו היבשה של החוק מחייבת הפקדה מיידית "במועד ההקצאה".
תובנה: מבחינה פרקטית לא ניתן להפקיד באופן סימולטני ממש במועד ההקצאה – כידוע לכל בר בי רב. יתכן שיש בכך ללמד על כך שהמחוקק עצמו לא ראה בהפקדה באיחור כענין מהותי.
הקשר ההיסטורי – סעיף 102 הישן
העובדה שבחוק נקבעה דרישה פורמלית ולא מהותית אינה מפתיעה במיוחד לאור ההיסטוריה החקיקתית:
סעיף 102 במתכונתו הקודמת כלל גם דרישה של ויתור על שכר מצד העובדים – תנאי שמעולם לא נאכף בפועל על ידי הרשות לצורך תחולת הטבת המס.
בעיה נוספת: חובת הדיווח בטופס 146
הכללים שהותקנו
במסגרת כללי מס הכנסה שהותקנו מכוח סעיף 102 נקבעה חובת דיווח לפקיד השומה על החברה ועל הנאמן בגין הקצאה לפי 102 – בתוך 90 יום ממועד ההקצאה בטופס 146.
חשיבות התנאי
להבדיל מהדרישה להפקדה בידי הנאמן, כאן מדובר בתנאי חשוב האמור למנוע בין היתר תופעות חמורות של "back dating".
אבסורד בירוקרטי
חרף חשיבותו המהותית של התנאי האמור, עד היום לא טרחה הרשות לקבוע ולפרסם בפועל טופס מתאים.
כך שנאמן או חברה שלא דיווחו על הקצאה כלשהי לכאורה לא הפרו כל תנאי מהכללים על כל המשתמע מכך.
המלצה: יש לבצע דיווח במכתב לפקיד השומה חרף העובדה שלא נקבע לכך טופס מתאים.
סיכום והערכה ביקורתית
בעייתיות ההסדר
ההגיון העומד מאחורי ההסדר הכפוי שנקבע על ידי הרשות עומד על כרעי תרנגולת מבחינה משפטית.
האג'נדה הנסתרת?
יתכן כי האג'נדה הנסתרת שעמדה מאחוריו היתה כרסום בהטבת המס שבסעיף 102 (מעין העלאת שיעור מס מוסווית באופן רוחבי).
הדרך הנכונה
בהחלט לגיטימי לסבור כי יש מקום להעלאת שיעורי המס על אופציות לעובדים, אולם דבר זה מן הראוי שייעשה בדרך המלך של שינוי חקיקה ראשית, ולא בדרך מתחכמת של:
- המצאת פגמים מהותיים שאינם קיימים ואינם מוצדקים מבחינה משפטית
- ניצול כוחה השלטוני של הרשות כ"עושה שוק" מול הנישומים
שאלות משפטיות פתוחות
בנסיבות אלה יש מקום לבחון:
- את חוקיותו של ההסדר הכפוי
- את השאלה אם חלים עליו דיני החוזים האחידים
- האם ניתן לפתוח אותו מחדש בידי נישום שייפגע מההסדר בעת מימוש עתידי
- האפשרות להגשת הליך משפטי מתאים
מאמר זה מהווה מידע משפטי כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס. לקבלת ייעוץ ספציפי למקרה שלכם, יש להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני מיסים.

